הגת החבשי: היסטוריה, תרבות ואיך הגיע לישראל

מאת אריה מלחי · 14.3.2022

בעשור האחרון נכנס לישראל זן גת חדש, הגת החבשי, שנקרא גם הגת האתיופי, והוא השתלב במהירות בחיי היומיום של לועסים רבים. שמו המדעי של הצמח הוא Catha edulis, שיח ירוק־עד שבעליו יש חומרים פעילים ממשפחת האלקלואידים. הגבעול שלו נוטה לגוון אדמדם ונוצץ, והעלים ירוקים ומלאים בנוזל מריר. שימו לב לא לבלבל בינו לבין “גת אדום”, שהוא זן נפרד ומתון יותר, מתאים במיוחד להכנת מיץ. על ההבחנה בין הזנים ראו את מדריך זני הגת.

מאין מגיע השם “חבש”

מקור השם “חבש” הוא בשפה הערבית (אל־חבשה), ומשמעותו קרובה ל”ערב־רב”. השם סימן במקור את מגוון השבטים השמיים שהיגרו מתימן וממקומות נוספים בחצי האי ערב, החל מהמאה ה־20 לפני הספירה ועד למאות הראשונות לספירה. כשאומרים “חבש” היום מתכוונים לחבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בצפון אפריקה, הכולל את צפון הרמה האתיופית.

חשוב לדייק: ההשוואה בין “חבש” לאתיופיה בלבד היא טעות נפוצה. השם ניתן על ידי היוונים ככינוי לחבל ארץ רחב בצפון אפריקה, ולא לאתיופיה בלבד. בעבר אף נהגו לכנות את האזור בשם “הודו” (אינדואה בעברית), וזאת ללא קשר לאזור הגאוגרפי של אתיופיה. השם אתיופיה שימש בעיקר ככינוי לממלכת כוש.

מסורת בת אלפי שנים בקרן אפריקה

בני אדם עושים שימוש בצמח הגת מזה מאות ואלפי שנים. מדובר בנוהג חברתי־תרבותי באזורי קרן אפריקה ודרום חצי האי ערב, ושם מתבצע רוב גידול הגת בעולם. באתיופיה גידול הגת והשימוש בו הפכו למותג תרבותי, חברתי ומסחרי לגיטימי: הצמח מזוהה עם המורשת האתיופית ואף הופיע על בולים רשמיים ובפרסומים של משרד התיירות. הענף החקלאי של גידול וייצוא גת מחזק את הכלכלה המקומית.

הצורה המקובלת לצריכה היא לעיסה של כמויות עלים צעירים, טריים וירוקים, לרוב במסגרת מפגש חברתי בבית, בחצר או בבית קפה. הלעיסה נעשית בקרב גברים ונשים כאחד ובכל שכבות האוכלוסייה, בדרך כלל בשעות אחר הצהריים לאחר הארוחה, ומלווה בשתיית מים, קפה, תה או משקאות קלים ובהאזנה למוזיקה. בעדה היהודית־תימנית נהוג לצרף למפגש נרגילה ולימוד תורה.

איך הגת החבשי הגיע לישראל

הגת החבשי הגיע ארצה בעשור האחרון והוביל לשינוי בהרגלי הצריכה המקומיים. אם בעבר הלעיסה זוהתה בעיקר עם העדה התימנית, הזן החבשי הרחיב את מעגל הלועסים והשתלב גם בסצנה התל אביבית. במסורת מיוחסות לצמח תחושות של ערנות, דברנות ורוממות רוח, ולועסים מדווחים על תחושת אופוריה קלה. עם זאת, השפעה משתנה מאדם לאדם, והמידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

מבחינת עוצמה נחשבים הזנים החבשיים חזקים יותר מהזנים הישראליים, ובהם החומר הפעיל מצוי גם בגבעולים הרכים ולא רק בעלים. בקרב הזנים החבשיים בישראל אפשר למצוא תת־זנים המכונים אבו מיסמר, קימבו וגלמסו.

רוצים להעמיק? קראו את המדריך: מהו גת ואת המדריך לזני הגת. את הזנים החבשיים והישראליים אפשר למצוא בנקודות המכירה ברחבי הארץ.