גידול גת בישראל - כך גת אביגדור מגדלת גת
מאת אריה מלחי · עודכן ב־30.6.2026
גת אביגדור מגדלת גת בשטחי עוטף עזה ובצפון הארץ, בשילוב שיטות גידול מסורתיות עתיקות עם חקלאות מודרנית וטיפול מסור בצמח. הגידול המקומי מבטיח טריות גבוהה, והמוצרים עוברים בקרת איכות ועומדים בתקני משרד החקלאות ומשרד הבריאות.
היכן וכיצד גדל הגת
צמח הגת גדל בטבע בחצי האי ערב ובחלק ממדינות אפריקה, והוא אוהב אקלים חם, ולכן הוא מתאים היטב גם לאקלים הישראלי. מבחינה בוטנית הגת הוא שיח רב-שנתי ירוק-עד, כלומר נשאר ירוק כל השנה, ואפשר לשתול אותו בכל אחת מעונות השנה. שיח בוגר מגיע בדרך כלל לגובה של כשלושה מטרים, אוהב חום ושמש מלאה, וגדל יפה גם באדמת גינה וגם בעציץ. בגלל גודלו, מי שמגדל אותו בעציץ צריך עציץ גדול במיוחד.
לפני שנכנסים לפרטי הגידול, כדאי להכיר מה בעצם הצמח הזה, ראו מהו גת.
את צמח הגת מרבים בשתי דרכים עיקריות: מזרעים או מייחורים. שווה לדעת מראש שגם בשיטה המהירה חולפות כמה שנים מרגע שתילת שתיל צעיר ועד שאפשר לקטוף ממנו עלים ללעיסה. גידול גת הוא מלאכה של סבלנות.
גידול מזרעים
הנבטה מזרעים היא הדרך להתחיל צמח חדש לגמרי מנקודת ההתחלה. המפתח להצלחה הוא אדמה לחה עם ניקוז טוב, כי הצמח רגיש מאוד לעודף מים בשלב הזה.
- הכינו תערובת אדמה לשתילה עם ניקוז טוב. ניקוז לקוי הוא הסיכון המרכזי בשלב ההנבטה.
- זרעו את הזרעים בעומק של כחצי סנטימטר באדמה לחה.
- הציבו את המצע במקום ללא שמש ישירה.
- הקפידו שהאדמה תישאר לחה כל הזמן. בעונה החמה סביר שתצטרכו להזליף מעט מים מדי יום.
- בתנאים מתאימים הזרעים נובטים אחרי כשבוע.
- כשהשתילים מגיעים לגובה של כ-10 ס״מ, העבירו כל שתיל לעציץ נפרד.
גידול מייחורים
ייחור הוא ענף שנחתך מצמח בוגר ומושרש לצמח עצמאי חדש. זו דרך להרבות זן קיים שכבר הוכיח את עצמו.
- בחרו ענפים חדשים יחסית, כאלה שצמחו בחודשים האחרונים והם עדיין ירוקים וגמישים.
- חתכו ייחורים באורך של 5–20 ס״מ.
- שתלו אותם באדמה מנוקזת היטב.
- הרחיקו את הייחורים משמש ישירה עד שיתחילו להראות סימני גדילה. זה עשוי להימשך כמה חודשים ודורש סבלנות.
השקיה ותנאי גידול
הטעות הנפוצה ביותר בגידול גת היא לא מחסור במים אלא עודף שלהם. הכלל המנחה הוא השקיה מתונה.
- השקיה מתונה בלבד. עודף מים הוא הסכנה הגדולה: כשיש יותר מדי מים, הגת מתחיל לאבד עלים, לנבול ואף למות. השקו במידה, ותנו לאדמה להתאוורר בין השקיה להשקיה.
- הימנעו מקור. הצמח רגיש לטמפרטורות נמוכות; אין לחשוף אותו לקור.
- היזהרו מפטריות. הצמח רגיש לפטריות שמתפתחות באדמה ללא ניקוז, והן עלולות לגרום למות השתיל. ניקוז טוב הוא ההגנה הטובה ביותר.
- דשנו בקומפוסט אורגני. כמו כל צמח, גם הגת זקוק לדישון. קומפוסט אורגני שווה זהב: הוא נותן לצמח אדמה אווררית שדרכה המים מחלחלים והשורשים יכולים לנשום.
- שמש וחום. מקמו את הצמח הבוגר במקום חם ומואר; חום ושמש הם בדיוק התנאים שהוא אוהב.
כמה זמן עד ליבול
גידול גת לא נותן פירות מהר. גם בתנאים אידיאליים חולפות כמה שנים מרגע שתילת שתיל צעיר ועד שהצמח מבשיל דיו לקטיף עלים ללעיסה. זו אחת הסיבות שגידול ביתי דורש התמדה, ושרבים מעדיפים לקנות עלים טריים ממגדל מקצועי. מי שרוצה עלים כאן ועכשיו יכול למצוא נקודת מכירה קרובה דרך מפת נקודות המכירה.
ההבדלים בין הזנים
כמו לכל צמח, גם לגת יש זנים שונים. הם דומים במאפיינים הכלליים אבל נבדלים בכמה מישורים: צבע ומראה, גודל, תנאי הגידול המועדפים וריכוז החומרים הפעילים בעלים. זו חלוקה כללית בלבד, ומתחתיה יש זנים ותת-זנים, השבחות גנטיות והכלאות. להרחבה ראו זני הגת.
- גת תימני הוא הזן האותנטי שהביאו התימנים ארצה, ואפשר למצוא אותו בגינות רבות של יוצאי תימן. זהו גם מה שמכונה גת לבן או גת ישראלי, הזן העממי, שכמות החומרים הפעילים בו נמוכה יותר משאר הזנים.
- גת אדום מאופיין בעלים בגוון אדמדם. הוא רגיש יותר למזיקים, אך ריכוז החומר הפעיל בו גבוה יותר מזה שבתימני, והוא מחזיק מעמד בקירור זמן רב יותר, ולכן מתאים במיוחד להכנת מיץ.
- גת חבשי הוא הזן החזק ביותר בחומרים הפעילים, ובו החומר הפעיל מצוי גם בענפים הרכים ולא רק בעלים. בארץ מוכרים תת-זנים כמו אבו מיסמר, קימבו וגלמסו.
כך גת אביגדור מגדלת
גת אביגדור מגדלת גת ישראלי בשני אזורים עיקריים: שטחי עוטף עזה בדרום וצפון הארץ. פיזור הגידול בין שני אזורי אקלים מאפשר אספקה טרייה לאורך השנה. במקביל החברה מייבאת זנים חבשיים נבחרים.
שיטת הגידול משלבת ידע מסורתי עם כלים חקלאיים מודרניים. את החברה הקים אביגדור מלחי, והיא מגדלת גת בשדות עוטף עזה ובצפון. הטיפול המסור בצמח, לצד החקלאות המודרנית, נועד להעצים את הארומה ואת איכות העלה. עוד על החברה ראו המייסד.
הגידול המקומי הוא שמאפשר לשמור על טריות: ככל שהעלה נקטף קרוב יותר לזמן הצריכה, טעמו חזק ורענן יותר.
בקרת איכות
- בדיקות מעבדה שוטפות.
- שמירה על רמה אחידה של הצמחים.
- עמידה בתקנים של משרד הבריאות ומשרד החקלאות.